האגודה לגליל – האגודה הערבית הארצית למחקר ושירותי בריאות ערכה כנס  "בעין הסערה " במלון גולדן קראון – נצרת, אתמול, רביעי, שם הוצגה ועידה זו בעיקר את תוצאות סקר האלימות הקהילתית הנרחבת אשר בוצע במרכז למחקר חברתי יישומי "ריקז" באגודה. הגליל וכלל מידע על 8,000 פרטים. סקר זה נחשב לסקר הרחב והמקיף ביותר שנערך בקהילה הערבית במדינה על כל מרכיביה, אזורים גאוגרפיים ועיירות מגוונות. מלבד היותו נבדל על ידי מעקב אחר שטף זה מנקודת מבטנו, אנו כחברה מודאגים מההתקפות ומידת החשיפה אליהם, התבוננות ומימושן, עמדות ודעות על אלימות ודרכי התמודדות עם זה והנטייה לתרגל אותה, הרשויות והמסגרות האחראיות על התפשטות האלימות והמאבק שלה, פשע מאורגן ושימוש בכלי נשק בנוסף להון חברתי ורבים. מהמדדים החברתיים והכלכליים לפרט ולמשפחה.

בכנס השתתפו חוקרים, אנשי אקדמיה, אנשי מקצוע מקצועיים, נציגים של פוליטיקאים, ראשי רשויות מקומיות ערביות, מוסדות שונים של החברה האזרחית, והתעניינו בנושא והקהל הרחב. הפיקוח על התקשורת פיקח על ידי אימאן אל-קאסם סולימאן.

בוועידה נכללו מספר פסקאות שפתח מר מוחמד ברקה, ראש ועדת המעקב העליונה להמונים הערבים, בנאומו, בהתייחס לחשיבות הנתונים בפיתוח "פרויקט היכולות האנושיות" שיזמה ועדת המעקב העליונה. ברקה ראה במסמך זה את הראשון מסוגו הנותן פתרונות קונקרטיים ומעשיים לנושא האלימות על כל גילויים. יו"ר ועדת המעקב קרא למאמצים משותפים של אישים אקדמיים, פוליטיים, תרבותיים וחברתיים להתמודד עם אלימות.

ראש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הפלסטינית, הוד מעלתו דר. אולה עוואד, בפתיחת הוועידה, ואמר, "אולי שלום וגיבוש חברתי בקהילה הפלסטינית בבית נחשף לקטסטרופה חדשה באמצעות אלימות משתוללת בין התעלמותם של שירותי הביטחון והתעלמות מהעניין, מתוך מדיניות שיטתית של החברה הפלסטינית לפעול הרחק מהנושאים הלאומיים הגדולים שלה והוסיף:" זה נחשב מעקב אחר תופעת האלימות על ידי מתן נתונים נכונים כמרשם רפואי לטיפול במחלה זו, ומה שעושה אגודת הגליל דורש מהקהילה המקומית, על כל מרכיביה, לספק להם תמיכה וסיוע, כך שתתעניין גורמים מצד גורמים, מוסדות קהילתיים וחוקרים לפעולה ממשית.

אחריה המילה ד. רוזלנד דיים, חבר המינהל באגודת הגליל, מברך את הנוכחים הנכבדים לאור אחד האתגרים החשובים ביותר של החברה האזרחית הרצינית במדינה, מודה לכל בעלי המניות והספונסרים על נדיבותם ותמיכה במיוחד בקרן החדשה לישראל וקבוצת ילדי אחמד פנדי, והוסיף: "מדברים על הנתונים וחושבים על תוכניות ופתרונות בזכות החוקרים ומרצים ומשתתפים בדיוני הפאנל, אך אעלה בקצרה את הנושאים שמעסיקים אותי כחוקרת וכפעילה מנהלית, לפני עשור וחצי ראיתי שאנחנו חברה שחסרה את התשתית הפיזית והתרבותית, היא איבדה את הקשר שלה עם שורשיה, מושג העומס איבד, מצב של ניכור קיים במולדת כמיעוט. ומיה – אבל ראיתי בו גם חברה שנלחמת להגדיל את מספר בוגרי האוניברסיטה, נלחמת להתגייסות ולהתחנן, שאיפה או מנסה לעבוד עם רשת ככל האפשר.בכור היתוך הזה מצאנו את עצמנו – יום אחר יום – חיים במצב של טרור אזרחי שלא הצלחנו להתגבר עליו והמשטרה לא הצליחה לעשות יותר ממה הסיבה… אני לא חושבת שהגענו לשלב תרבות השתיקה עליה דיבר פאולו פרייר, אבל אני חוששת עבורנו משלב החלונות השבורים, מכאן, מתוך הקנאה שלנו, אני מזמינה אתכם להצטרף לידיים, רשת ממשית, ושותפות אמיתית בכדי להילחם ב"גליזציה של אלימות בחברה שלנו "ולמען העניין גירוש והסרת גידולים, פתרונות אינם תרופות קסומות, אך דורשות הכנה, נועזות וקביעות. " במאמר המערכת נכללו גם נאום של מר בכר עוואדה, לשעבר מנהל אגודת הגליל, ברוך הבא לקהל הנכבד, ואמר: "אני מדבר איתך היום כמנכ"ל לשעבר לאחר שזכיתי לנהל את המוסד הזה לפני עשר שנים, כמתפס עיניים. לפסגות חדשות, המשלימות צעדה שהחלה לפני כמעט ארבעים שנה, בתקווה להצלחה והחזר, והוסיפה: "מחקר זה הוא צעד בדרך במאבק נגד אלימות, שכן הוא מספק מסגרת בסיסית חשובה להבנת הסיבות לאלימות והשפעותיה, המופעים וההבנה של הסביבה הסובבת אותה מבחינה חברתית וכלכלית. ד"ר ג'ובארה ועבודה נהדרת שהפעילה אגודת הגליל בכדי לסייע בחקר המציאות בעיניים ערביות, מדעיות, אובייקטיביות ואחראיות על מנת לבנות אסטרטגיות עסקיות ארוכות טווח כדי להחיות את החברה שלנו ולעמוד בשאיפותיה. אנו מאמינים שמידע הוא כוח, ומה שתלוי במידע אמין קל יותר להבנה ולטפל בה מאשר אלו התלויים בו. אינטואיציה וניתוח ללא מספרים ומידע, והמוטו שלנו הוא עדיין: "לא ניתן לנהל את מה שלא ניתן לחשב ולא ניתן לתרום להתפתחותו."

בכנס הוצגו גם מצגות לסקר על אלימות חברתית שהגיש מר אחמד שייח 'מוחמד, מנכ"ל אגודת הגליל, שסקר את תוצאות הסקר המקיף, שם בתחילה סקר את התנאים הסוציו-אקונומיים הסביבתיים ואז את ההון החברתי באמצעות הערכת איכות חייהם ואושרם של אנשים בנוסף לגורמים אישיים וחברתיים. הפרט והמשפחה, כולל אי-סובלנות גברית ומחויבות דתית, סקרו גם מזיקים חברתיים ואת מידת התפשטות השימוש בסמים ושימוש בכלי נשק בנוסף לפשע המאורגן והסתיימו עם חלוקת האחריות במאבק באלימות בחברה שלנו.

החוקרת נגעה גם בד"ר. מוחמד חטיב לחשש של אנשים מאלימות ותחושת ביטחון ושימוש באלימות כאמצעי להשגת זכויות. הוא גם סקר את השקפות הציבור בנושא השימוש באלימות ככלי בחינוך, בנוסף לגישות כלפי אלימות כלפי נשים, ניתוח וקישורן לאינדיקטורים חינוכיים וחברתיים, והמשיך להעריך את עבודתן של כל אחת מהסוכנויות הרשמיות.