לקראת השמיני במרץ, יום האישה הבינלאומי, מציג רכז, המרכז למחקר חברתי באגודת הגליל, כמה נתונים המספקים תמונה כללית על מצבן של הנשים הצעירות הפלסטיניות בישראל (קבוצת הדור 18-35) בחברה שלנו ובתחומי חיים מרכזיים כמו עבודה, חינוך, בריאות, אינטראקציה חברתית וזהות, בהתבסס על תוצאות סקר הצעירים הרחב שנערך לאחרונה במרכז רכז.

תעסוקה   

• 51% מהנשים נמצאות בשוק העבודה

• (18.5%) מהנשים הפלסטיניות העובדות בישראל (גילאי 18-35) עובדות במשרה חלקית, לעומת 26% שעובדות במשרה מלאה. באשר לקבוצת הנשים שאינן עובדות, הסיבות העיקריות נובעות מלימודים במשרה מלאה (28%) ומסירות בעבודות הבית (15%.

• 12% מהנשים הפלסטיניות בשוק העבודה הן מקצועניות אקדמיות, בעוד 13% עובדות בתחום החינוך ו-6% עובדות במערכת שירותי הבריאות.     

• 32% מהנשים עובדות כשכירות במגזר הממשלתי, בעוד 37.6 עובדות כשכירות במגזר הערבי הפרטי. ראוי לציין שכ-14% מהנשים העובדות הן עצמאיות.
  הגורם הגדול ביותר שדחף נשים לצאת לעבודה היה התשואה הכלכלית שקיבלו, השכר הממוצע נטו לחודש עמד על 5775 שקלים.

השכלה       

• 20% מהנשים הפלסטיניות (בגילאי 18-35) סיימו לימודים במוסדות להשכלה גבוהה, בעוד 24.7% לומדים בהשכלה גבוהה (22% מהן במקצועות רפואה בעלות הברית).
• לכ-40% מהנשים יש תעודת בגרות, בעוד ל-23% מהנשים יש תעודת גמר בית ספר תיכון, 11% מחזיקות בתעודה פחות מתואר ראשון, ול-18.6% מהנשים יש תואר ראשון, בעוד ל-2.4% יש תואר שני.
• באשר למגמה האחרונה, רוב הנשים התמחו בתחום מדעי הרוח, שפות וספרות (20%), לאחר מכן חינוך (18.4%) ומקצועות עזר רפואיים (18%).
• בכל הנוגע להחלטה להמשיך בלימודים גבוהים, מתברר באיזו מידה עצמאותן של הבנות בקבלת ההחלטות היא עצמאית, שכן למעלה מ-60% מהן מצביעות על הרשעתן האישית כגורם המשפיע ביותר בקבלת ההחלטה.

הבריאות

• כ-85% מהנשים הפלסטיניות בישראל (גילאי 18-35) מדרגות את בריאות האם שלהן כטובה או טובה מאוד. בעוד 13.1% מהם סובלים ממחלה כרונית.
• 32% מהנשים הפלסטיניות בגילאי 18-35 סובלות מסיכון לחוות מצוקה פסיכולוגית.
• כ-3% מהנשים מעשנות סיגריות, בעוד 8.5% מעשנות נרגילה, ו-45.6% עוסקות בספורט, רובן מתוך בריאות ושמירה על כושר הגוף.
• לגבי תזונה, 9.4% נוהגים בתזונה צמחונית או טבעונית.
• 76% מהנשים אומרות שהן מרגישות מאושרות באופן כללי.

זהות ואינטראקציה חברתית

• 44.4% מהנשים רואות בזהות הערבית את הזהות הראשונה שלהן, ואחריה את הזהות הדתית ואת הזהות הפלסטינית.
• 10.3% מהנשים שהורשעו בשירות המדינה, בעוד כ-30% התנדבו ללא תשלום, במיוחד בהקשר מסוים.
  מידת האינטראקציה החברתית בין נשים בינונית (1 נגד 58 בסולם 0-3), שכן שליש מהנשים הצהירו על השתתפותן בפעילות חברתית כללית בשנה האחרונה (2019).